אדריכלות באוהאוס: מהעיר הלבנה ועד הבית הפרטי

תוכן עניינים

יש סגנונות אדריכליים שאפשר לזהות כמעט במבט ראשון. הבאוהאוס הוא אחד מהם. חזיתות בהירות, קווים נקיים, מרפסות אופקיות והיעדר קישוטים מיותרים. בתל אביב הפכו המאפיינים האלה לחלק בלתי נפרד מהזהות העירונית, עד שהשם באוהאוס מזוהה בישראל כמעט באופן אוטומטי עם העיר הלבנה.

אבל בעיניי, כדי להבין את הבאוהאוס באמת, צריך להתבונן מעבר למראה החיצוני. מאחורי האדריכלות הזו עומדת תפיסת עולם שביקשה לשנות את היחסים בין האדם, המבנה והסביבה.

כמעט מאה שנה אחרי שהסגנון הבינלאומי החל לשנות את פניה של תל אביב, העקרונות האלה עדיין רלוונטיים. גם בתכנון בית פרטי חדש אפשר ללמוד מהם, בלי לשחזר מבנה היסטורי ובלי לוותר על שפה אדריכלית אישית.

מה זה באוהאוס ואיך נולד הסגנון?

באוהאוס (Bauhaus) הוא שמו של בית ספר לאמנות, עיצוב ואדריכלות שנוסד בשנת 1919 בוויימאר שבגרמניה, ביוזמת האדריכל ולטר גרופיוס. בית הספר פעל עד 1933 וקידם תפיסה שחיברה בין אמנות, מלאכה, תעשייה ותכנון פונקציונלי. השפעתו חרגה מגבולות גרמניה ועיצבה את האדריכלות והעיצוב המודרניים במאה ה-20.

השם Bauhaus משלב את המילים הגרמניות Bau, בנייה, ו-Haus, בית. מעבר למשמעות המילולית, הוא ביטא שאיפה לחבר בין תחומי יצירה שונים ולראות בתכנון המבנה מכלול אחד.

אנשי הבאוהאוס ביקשו להתרחק מהקישוטיות שאפיינה סגנונות היסטוריים רבים. הם האמינו שהצורה האדריכלית צריכה לצמוח מתוך השימוש במבנה, תכונות החומרים והאפשרויות שמציעות שיטות הבנייה המודרניות.

אני מוצא עניין בעיקרון הזה, גם כאשר השפה האדריכלית שאני בוחר בה שונה. בית אינו אמור להיות רק אובייקט יפה מבחוץ. הוא צריך לשרת את האנשים שחיים בו ולשמור על איכויותיו לאורך שנים.

באוהאוס והסגנון הבינלאומי: האם מדובר באותו הדבר?

באוהאוס והסגנון הבינלאומי אינם מושגים זהים. הבאוהאוס היה בית ספר ותנועה רעיונית שהשפיעו על האדריכלות המודרנית, ואילו הסגנון הבינלאומי הוא זרם אדריכלי רחב שהתפתח באירופה ובמקומות נוספים. רבים מהמבנים המכונים בישראל “בנייני באוהאוס”, בעיקר בתל אביב, נבנו למעשה בהשפעת הסגנון הבינלאומי.

ההבחנה חשובה משום שלא כל מבנה לבן, בעל גג שטוח וחזית נקייה, הוא בהכרח מבנה באוהאוס. גם לא כל אדריכל שתכנן בסגנון הבינלאומי למד בבית הספר הגרמני.

האדריכלות המודרניסטית התפתחה מתוך שיח רחב בין אדריכלים ומעצבים, בהם גם לה קורבוזיה, שפיתחו רעיונות חדשים ביחס למבנה, לחלל ולחיי האדם.

מבחינתי, הדיוק ההיסטורי מאפשר להבין כיצד רעיון אדריכלי שנולד באירופה קיבל במקומות שונים פרשנות המתאימה לתרבות ולאקלים המקומיים.

דיוק היסטורי

באוהאוס והסגנון הבינלאומי: לא אותו הדבר

באוהאוס

בית ספר ותנועה רעיונית

  • בית ספר לאמנות, עיצוב ואדריכלות
  • נוסד ב־1919 בוויימאר, גרמניה, ביוזמת ולטר גרופיוס
  • פעל עד 1933
  • חיבר בין אמנות, מלאכה, תעשייה ותכנון פונקציונלי

הסגנון הבינלאומי

זרם אדריכלי רחב

  • התפתח באירופה ובמקומות נוספים בעולם
  • רבים מ"בנייני הבאוהאוס" בתל אביב נבנו בהשפעתו
  • לא כל אדריכליו למדו בבית הספר הגרמני
  • צמח מתוך שיח רחב, שכלל גם את לה קורבוזיה
לא כל מבנה לבן עם גג שטוח וחזית נקייה הוא בהכרח מבנה באוהאוס.

באוהאוס בתל אביב: איך נולדה העיר הלבנה?

העיר הלבנה היא כינוי לאזורי תל אביב שבהם קיים ריכוז יוצא דופן של מבנים בסגנון הבינלאומי, שנבנו בעיקר בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת. הכינוי מזוהה עם החזיתות הבהירות של רבים מהמבנים ועם הדימוי האדריכלי שנוצר בעיר. בשנת 2003 הכריז אונסק”ו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית.

מוויימאר לעיר הלבנה

1919

ייסוד הבאוהאוס

ולטר גרופיוס מקים את בית הספר בוויימאר שבגרמניה.

1933

סגירת בית הספר

הבאוהאוס מפסיק לפעול, אך השפעתו ממשיכה להתפשט.

שנות ה־30–40

הבנייה בתל אביב

רוב מבני הסגנון הבינלאומי בעיר נבנים, בהתאמה לאקלים המקומי.

1984

תערוכת "העיר הלבנה"

הכינוי מתקבע עם המודעות הגוברת למורשת האדריכלית.

2003

אתר מורשת עולמית

אונסק"ו מכריז על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית.

מדוע דווקא העיר הלבנה?

השם אינו מעיד שכל המבנים נצבעו בלבן מוחלט. רבים מהם נבנו בגווני לבן, שמנת ואפור בהיר, שיצרו מראה עירוני בהיר ואחיד יחסית. הכינוי התקבע במיוחד עם התפתחות המודעות למורשת האדריכלית של תל אביב, בין היתר בעקבות תערוכת “העיר הלבנה” בשנת 1984.

האדריכלים שפעלו בעיר הביאו עמם רעיונות מודרניסטיים מאירופה, אך נדרשו להתאים אותם למציאות המקומית: שמש חזקה, קיץ חם, לחות גבוהה ואורח חיים ים תיכוני.

כך התפתחו כמה מאפיינים בולטים:

  • מרפסות עמוקות ומקורות שסייעו בהצללה ואפשרו שהייה בחוץ.
  • חלונות ופתחים שתוכננו בהתחשב באור ובאוורור טבעי.
  • חזיתות בהירות, גגות שטוחים וקווים אופקיים.
  • נפחים גיאומטריים פשוטים ולעיתים פינות מעוגלות.

בעיניי, כאן טמון אחד ההישגים של האדריכלות בתל אביב באותה תקופה. האדריכלים לא הסתפקו בהעתקת שפה אירופית, אלא העניקו לה ביטוי מקומי. הם התמודדו לא רק עם השאלה כיצד הבניין צריך להיראות, אלא גם כיצד אפשר לחיות בו בתנאי האקלים של העיר.

מהם העקרונות המרכזיים של סגנון הבאוהאוס?

סגנון הבאוהאוס מזוהה עם תכנון פונקציונלי, צורות גיאומטריות פשוטות, שימוש מושכל בחומרים ושאיפה לחבר בין עיצוב לצורכי האדם. באדריכלות שהושפעה ממנו בולטים גם היעדר קישוטיות מיותרת, קווים נקיים וחשיבה על המבנה כמכלול. העקרונות אינם מחייבים צורה קבועה, אלא קשר ברור בין השימוש במבנה לבין תכנונו.

פונקציונליות לפני קישוטיות

אחד הרעיונות המרכזיים היה שתכנון טוב צריך לשרת את השימוש שלשמו נועד המבנה. במקום להוסיף עיטורים שאינם תורמים לתפקודו, האדריכלים ביקשו לתת ביטוי לצורה, לחומר ולחלוקה הפנימית.

זהו עיקרון שאני מזדהה איתו. חדר מגורים מרשים אינו מספיק אם המעבר אליו אינו נוח, אם הוא חשוף מדי לשמש או אם אינו מתאים להרגלי המשפחה.

גיאומטריה ופרופורציות

באדריכלות המזוהה עם הסגנון הבינלאומי מופיעים נפחים מלבניים, קווים אופקיים, גגות שטוחים ולעיתים פינות מעוגלות. אבל מה שמעניק למבנה את איכותו אינו עצם השימוש בצורות האלה, אלא היחסים ביניהן.

פרופורציות הן בעיניי אחד הכלים החשובים ביותר של האדריכל. אפשר לתכנן חזית פשוטה מאוד שתיראה מאוזנת ומדויקת, ואפשר להשתמש באותם אלמנטים ולקבל תוצאה חסרת הרמוניה.

חומריות ואור טבעי

הבאוהאוס עודד היכרות מעמיקה עם חומרים ושיטות ייצור. בטון, פלדה וזכוכית אפשרו לפתח פתרונות אדריכליים חדשים.

אבל מבחינתי, חומר מודרני אינו בהכרח עדיף על חומר מסורתי. אבן טבעית, עץ, ברזל וזכוכית יכולים להשתלב באדריכלות איכותית כאשר מבינים את תכונותיהם ואת האופן שבו הם מתיישנים.

כך גם לגבי אור טבעי. לא די בחלונות גדולים. חשוב להבין מאיזה כיוון מגיע האור, כיצד הוא משתנה במהלך היום ומהי השפעתו על הטמפרטורה והפרטיות.

העקרונות

מה עומד מאחורי סגנון הבאוהאוס?

פונקציונליות לפני קישוטיות

הצורה נובעת מהשימוש במבנה, לא מעיטורים שאינם תורמים לתפקודו.

גיאומטריה ופרופורציות

נפחים פשוטים וקווים אופקיים. האיכות נמצאת ביחסים בין החלקים.

חומריות מושכלת

היכרות עם תכונות החומר ואופן התיישנותו, מודרני או מסורתי כאחד.

אור טבעי מתוכנן

לא רק חלונות גדולים: כיוון האור, השינוי לאורך היום, החום והפרטיות.

מהי דירת באוהאוס ומה מייחד אותה?

דירת באוהאוס היא הכינוי המקובל בישראל לדירה בבניין שתוכנן בהשפעת הבאוהאוס או הסגנון הבינלאומי, בעיקר במחצית הראשונה של המאה ה-20. דירות כאלה עשויות להתאפיין בחלוקה פונקציונלית של החללים, בפתחים המאפשרים אור ואוורור טבעיים ובקשר למרפסות. עם זאת, אין תוכנית אחידה המגדירה את כל דירות הבאוהאוס.

בשיפוץ דירה כזו חשוב להבין מהו הערך האדריכלי המקורי שלה. לעיתים הוא נמצא דווקא בפרופורציות של החלונות, בקשר בין חדר המגורים למרפסת, בריצוף המקורי או בחדר המדרגות.

כאשר הבניין מוגדר לשימור, שינויים בחזיתות, בחלונות ובאלמנטים מקוריים עשויים להיות כפופים למגבלות ולאישורים מיוחדים.

גם בפרויקטים של עיצוב דירות יוקרה בתל אביב, שבהם מבקשים לשלב מערכות מתקדמות ונוחות עכשווית, אני מאמין שהתכנון צריך להתחיל בהבנת המבנה הקיים. אפשר לחדש מטבח, חדרי רחצה ותאורה, ועדיין לכבד את האופי האדריכלי המקורי.

מה אפשר לקחת מהבאוהאוס לתכנון בית פרטי מודרני?

אפשר לשלב עקרונות המזוהים עם אדריכלות הבאוהאוס בתכנון בית פרטי באמצעות חלוקה פונקציונלית של החללים, גיאומטריה מדויקת, שימוש נכון באור טבעי וחומריות מאופקת. עם זאת, בית בישראל חייב להתאים לאקלים, להוראות התכנון והבנייה, לדרישות המיגון ולאורח החיים של המשפחה. אימוץ העקרונות אינו מחייב העתקה של המראה ההיסטורי.

כאן אני מבקש להבחין בין השראה אדריכלית לבין חיקוי סגנוני.

משפחה שמגיעה אליי עם תמונה של בית לבן, בעל גג שטוח וחלונות גדולים, מביאה למעשה העדפה אסתטית. אבל לפני שמתחילים לתכנן, צריך לברר מה עומד מאחוריה. האם בני הבית מחפשים תחושת פתיחות? האם הם מעדיפים חללים גדולים ורציפים? האם חשוב להם שהגינה תהיה חלק מחוויית המגורים?

התשובות משמעותיות יותר מהשאלה אם הבית ייראה כמו בניין באוהאוס.

תכנון שמתחיל בחיי המשפחה

בבית פרטי עכשווי נדרש איזון בין חללים משותפים לפרטיות. משפחה עם ילדים קטנים זקוקה לפתרונות אחרים ממשפחה שילדיה בוגרים. גם עבודה מהבית, אירוח תכוף או רצון להפריד בין אגף ההורים לחדרי הילדים משפיעים על התכנון.

הפונקציונליות שהבאוהאוס הציב במרכז אינה מחייבת ויתור על יוקרה. להפך, תכנון מדויק מאפשר ליצור חללים מרשימים שאינם באים על חשבון הנוחות.

התאמה לאקלים ולדרישות הבנייה בישראל

חלון גדול יכול ליצור קשר נפלא עם הגינה, אך בחזית החשופה לשמש מערבית הוא עלול לגרום להתחממות משמעותית. לכן יש לבחון את כיווני האוויר, סוג הזיגוג, עומק ההצללות והבידוד התרמי כבר בתכנון הראשוני.

גם גגות שטוחים מחייבים פתרונות מתאימים לניקוז, לאיטום ולבידוד.

לכך מצטרפות זכויות הבנייה, קווי הבניין, דרישות המיגון והמערכות הטכניות. אני מעדיף להתמודד עם כל אלה מראש, כדי שהבית יישאר שלם מבחינה אדריכלית ולא ייראה כאוסף פתרונות שנוספו בדיעבד.

עיצוב באוהאוס בבית מודרני: השראה ולא העתקה

עיצוב באוהאוס בבית עכשווי אינו מסתכם בקירות לבנים, בריהוט גיאומטרי או בחללים מינימליסטיים. הוא יכול להתבטא בתכנון יעיל, בפרופורציות מאוזנות, בחיבור בין אדריכלות לעיצוב פנים ובבחירת חומרים המתאימים לשימוש היומיומי. העתקה של חזיתות ופרטים היסטוריים ללא התאמה למבנה ולסביבה עלולה דווקא לפגוע בתוצאה.

חלל פתוח לחלוטין, למשל, עשוי להיראות מרשים בצילום, אך אינו מתאים לכל משפחה. לעיתים הפרדה חלקית בין המטבח לסלון או יצירת פינת עבודה שקטה תשפר את חוויית המגורים.

גם הצבעוניות אינה חייבת להיות לבנה. בבית הספר באוהאוס עסקו רבות בצבע, בטקסטיל ובעיצוב רהיטים.

אני מאמין שבית טוב צריך להכיל את החיים עצמם: רהיטים שנאספו לאורך השנים, יצירות אמנות, חפצים אישיים ושינויים בהרכב המשפחה. אדריכלות שמאפשרת זאת אינה מאבדת מאיכותה, אלא מוכיחה שתוכננה מתוך הבנה של החיים בתוכה.

באוהאוס בבית פרטי: השראה, לא העתקה

אותה העדפה אסתטית יכולה להוביל לשני בתים שונים מאוד

השראה אדריכלית

  • מתחילה בשאלות על אורח החיים של המשפחה
  • מאמצת עקרונות: פונקציונליות, פרופורציות וחומריות
  • מותאמת לאקלים, למיגון ולהוראות הבנייה מראש
  • משאירה מקום לרהיטים, לאמנות ולשינויים לאורך השנים

חיקוי סגנוני

  • מתחיל ונגמר בתמונה של חזית
  • מעתיק קירות לבנים וגג שטוח ללא התאמה למבנה
  • חלון גדול גם בחזית מערבית חשופה לשמש
  • חלל פתוח לחלוטין גם כשאינו מתאים למשפחה

בין הבאוהאוס לאדריכלות הקלאסית: מה הופך בית לעל זמני?

אדריכלות הבאוהאוס והאדריכלות הקלאסית מבטאות תפיסות אסתטיות שונות. הראשונה מזוהה עם מודרניזם, פונקציונליות והפחתת קישוטיות, והשנייה נשענת על מסורות של סימטריה, קצב ופרופורציות שהתפתחו במשך מאות שנים. למרות ההבדלים, בשתיהן אפשר למצוא עיסוק מעמיק ביחסים בין חלקי המבנה וביצירת אדריכלות בעלת ערך מתמשך.

היחס שלי לשאלה הזו קשור גם לרקע האישי שלי.

נולדתי בפריז וגדלתי בה עד גיל 12. המראות שספגתי בילדותי השפיעו על הטעם האדריכלי שפיתחתי, במיוחד החזיתות הפריזאיות, הסימטריה והקצב שלהן.

בריאיון לגלובס בשנת 2017 התייחסתי לחיפוש המחודש אחר שורשים תרבותיים באדריכלות הישראלית ולמשיכה למבנים שנראים כאילו היו חלק מהסביבה במשך שנים רבות.

הגישה הזו מבטאת את היחס שלי לאדריכלות. אינני חושב שסגנון מסוים נכון לכולם. השאלה שמעסיקה אותי היא מה יישאר מהבית בעוד עשרים או שלושים שנה.

האם הפרופורציות שלו עדיין ייראו נכונות? האם החומרים יזדקנו בכבוד? האם אפשר יהיה להתאים את החללים לצרכים משתנים?

בעיניי, אלה שאלות חשובות יותר מהשתייכות לזרם אדריכלי כזה או אחר.

מבט של 20–30 שנה קדימה

מה הופך בית לעל־זמני?

1

האם הפרופורציות עדיין ייראו נכונות?

איזון בין חלקי המבנה שאינו תלוי באופנה חולפת.

2

האם החומרים יזדקנו בכבוד?

בחירה בחומרים שמבינים כיצד הם משתנים עם הזמן.

3

האם החללים יתאימו לצרכים משתנים?

תכנון שמאפשר למשפחה לגדול, להשתנות ולהמשיך לחיות בבית.

השאלות האלה חשובות יותר מהשתייכות לזרם אדריכלי כזה או אחר.

איך בוחרים סגנון אדריכלי לבית פרטי?

בחירת סגנון אדריכלי לבית פרטי צריכה להתבסס על העדפות בעלי הבית, אופי המגרש, סביבת המגורים והצרכים התפקודיים של המשפחה. אפשר לבחור בשפה מודרנית, קלאסית או בשילוב מתוכנן ביניהן, אך חשוב שהבחירה תתורגם לתכנון עקבי של החזיתות, החללים, הפתחים והחומרים, ולא תישאר ברמת המראה החיצוני בלבד.

לאורך השנים אני פוגש לקוחות שמגיעים עם תמונות השראה רבות, לעיתים של בתים שונים מאוד זה מזה. התפקיד שלי כאדריכל הוא להבין מה בדיוק מושך אותם בכל תמונה, ולתרגם את ההעדפות האלה לבית אחד בעל זהות ברורה.

במשרד “סרג’ בן דוד אדריכלים” אנו מלווים תכנון של בתים פרטיים ובתי יוקרה מתוך התייחסות למכלול השיקולים האדריכליים, התפקודיים והאישיים.

אם אתם מתכננים לבנות בית בשרון או במרכז הארץ, אני מזמין אתכם לפגישת היכרות שבה נוכל לבחון יחד איזו שפה אדריכלית מתאימה לכם, וכיצד להפוך אותה לבית שתיהנו לחיות בו לאורך שנים.

ליצירת קשר עם סרג' בן דוד משרד אדריכלות>>

שאלות ותשובות נפוצות בנושא

האם אפשר לבנות היום בית פרטי בסגנון באוהאוס?

כן. אפשר לתכנן בית בהשראת הסגנון, עם נפחים גיאומטריים, קווים נקיים ותכנון פונקציונלי. חשוב להתאים אותו לאקלים הישראלי, לתקינה העדכנית ולצרכים של בני הבית.

לא בדיוק. קיימים קווי דמיון, בעיקר בהעדפת צורות פשוטות והפחתת קישוטים. עם זאת, הבאוהאוס עסק גם בצבע, בטקסטיל, בריהוט ובקשר בין אמנות לתעשייה.

דירת באוהאוס נמצאת בדרך כלל במבנה היסטורי שהושפע מהאדריכלות המודרניסטית. דירה חדשה יכולה לשלב עקרונות דומים, אך היא מתוכננת לפי דרישות בנייה ומערכות עדכניות.

לא. החזיתות הבהירות מזוהות עם הסגנון הבינלאומי בתל אביב, אך אינן תנאי הכרחי. הזהות האדריכלית של הבאוהאוס רחבה הרבה יותר מבחירת גוון החזית.

בהחלט. אפשר לשלב תכנון פונקציונלי, פרופורציות מדויקות וחומריות איכותית גם בדירות יוקרה. בדירה היסטורית חשוב לבדוק אילו אלמנטים ראוי לשמר ומהן המגבלות התכנוניות החלות על הנכס.

לא. עצם העובדה שבניין נבנה בסגנון הבינלאומי אינה הופכת אותו אוטומטית למבנה לשימור. יש לבדוק אם הוא נכלל ברשימת המבנים לשימור ומהן ההוראות החלות עליו.

עוד כתבות