אדריכלות קלאסית הגדרת המילה קלאסיקה הינה "עומדת במבחן הזמן". היצירות הקלאסיות נראות לעולם רלוונטיות, הן מעוגנות בתודעתנו כביטוי לתרבות ולמקום, בעלת אמירה ומשמעות, ושאינה אנונימית. האדריכלות הקלאסית מהווה בהחלט קריצה לעולם הישן (אירופה) ולעולם החדש יותר (אמריקה), משם אנו שואבים את ההיסטוריה והעומק התרבותי של השפה האדריכלית, אשר מאוד מזוהה עם המקום. הביטויים הפיזיים המזוהים עם השפה האדריכלית הקלאסית הם לפני הכול סימטריה וקצב, תוך שימוש בגגות משופעים, אלמנטים אופקיים, עבודות ברזל מעוטרות ועמודים קלאסיים. ישנה חשיבות רבה בשימוש בחומרים טבעיים שהזמן מיטיב עם המראה שלהם.

אדריכלות מודרנית היסטורית האדריכלות המודרנית קראה תיגר על המשמעת הקצב והסימטריה שהיו מנת חלקה של האדריכלות עד תחילת המאה העשרים. המאפיינים של השפה המודרנית הינם חופש צורני ויצירת חללים פתוחים ורציפים. הקו הינו "נקי" וחסר ג'סטות וקישוטיות - החזיתות מהוות קומפוזיציה חופשית ואינן משקפות את החלוקה הפונקציונאלית הפנימית. באדריכלות מודרנית נעשה שילוב בחומרי בניה מתועשים כגון בטון, אלומיניום וזכוכית וניתן דגש לביטוי האלמנטים הקונסטרוקטיביים במוצר האדריכלי.